<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך טוביה</h1>
<h2>דף פה:</h2>
גר' ההוא דאמ' נכסיי לטוביה, שכיב אתא טוביה א"ר יוח' הרי בא טוביה אמ' לטוביה ואתא רב טוביה לטוביה [אמר] [ל]רב טוביה לא אמ' ואי איניש דגיסי ביה הוא (הוא) גיס ביה (וכו' עד) אתו שני טוביים [וכו' עד] שניהם קרובים שניהם חכמים שניהן שכנים שודא דדייני. ור"ת מפר' בכל מקום שודא דדייני לפי מה שרצונו וחפצו יעשה ואינו תולה הטעם בסברת הדיין ולפי מה שהיה בדעתו באומד אלא יעשה מה שירצה וראייתו משלהי פ"א דגיטין [י"ד ע"ב] דתניא וכאן אמרו מה שירצה שליש יעשה גבי הולך מנה לפל' ומסיק מה שירצה שליש יעשה משום דשודא עדיף, ובפ' מי שהיה נשוי [כתובות צ"ד ע"א] איתמר שני שטרות היוצא' ביום אחד רב אמ' יחלוקו ושמואל אמ' שודא דדייני ומסיק דתנאי היא דתניא גבי הולך מנה לפל' וחכמ' אומ' יחלוקו דהיינו כרב וכאן אמרו מה שירצה שליש יעשה דהיינו כשמואל דאמ' שודא דדייני. ומורי' הישיש רבי' שמריה זל"ע הראני בכל מקום בירושלמ' במקום שודא דדייני שוחדא דדייני ופי' לי כאילו הדיין קבל שוחד שבלא טעם וסברא יתן למי שירצה בכל מקום שאין יכול לברר האמת דהא שני שטרות וטוביה ובהולך מנה, ובהמוכר את הבית [ב"ב ס"ב ע"ב] גבי מצר רביעי בתרי לישני דרבא ובההיא דפ"י יוחס' [קדושין ע"ד ע"א] נאמן הדיין לומ' לזה זיכיתי דמוקמינ' בשוחדא דדייני, ובההיא דשבועו' פ' שבוע' העדות בתחלתו [ל' ע"א] דשלח רב יוסף עולא חבירנו עמית בתורה ובמצות דמסקינ' אי נמי לשודא דדייני, ורבנ' נתן מנ' כב' בערך שד פר"ח זצ"ל דאין יכול לעשות שודא דדייני אלא מומחה ודיין לרבים כגון רב נחמן בדורו, דהא רב ששת גברא רבא הוה (ולא) [ו]א"ל רב נחמן אינך דיין ודחהו מלעשות שודא דדייני ואין דנין שודא דדייני אלא בדחטף אבל במטלטלי לא דאמרי' ממון המוטל בספק חולקין ע"כ הערוך, אבל בכתובו' פר"ח דלא אמרי שודא דדייני אלא במקרקעי אבל במטלטלי חולקין. וק"ל ההיא דהולך מנה לפל' דמנה היינו מטלטלי' וקאמ' וכאן אמרו מה שירצה שליש יעשה דהיינו שודא ופליג על חכמ' דאמרי' יחלוקו, וראיתי שאף התוספו' הקשו מכאן בירושלמ' דמי שהיה נשוי הל' הראשונ' קודמת לשניה [כתובות פ"י ה"ה] ר' אבינא בש"ר שמואל כדברי בן ננס לשטר אחד שיצא על חמשה לקוחות כולן חולקין בשוה א"ר עקי' קומי ר' מנא לית הדא פליגא על שמואל דשמואל אמ' שוחדא לדייני לשני שטרות היוצא' על שדה אחת לאיזה מהן שירצו להחליט מחליטין וכה הוא אמ' אכין וכו' אלמ' אחר רצון ב"ד הכל הולך, ולעיל מהא אההיא מי שהיה נשוי לשלש נשים וכו' שמואל אמ' שודא לדייני וכו' עד לאיזה שירצו להחליט מחליטין. ובסדר סומכוס בע"ה נפרש דין ממון המוטל בספק היכא שייך המע"ה בדברי הכל והיכא חולק' בדברי הכל והיכא שייך פלוגתייהו והיכא שייך שודא דדייני בדברי הכל והיכא שייך פלוגתייהו והיכא שייך דין דכל דאלים גבר.
<h2>דף צד.</h2>
גר' ההוא דאמ' נכסיי לטוביה, שכיב אתא טוביה א"ר יוח' הרי בא טוביה אמ' לטוביה ואתא רב טוביה לטוביה [אמר] [ל]רב טוביה לא אמ' ואי איניש דגיסי ביה הוא (הוא) גיס ביה (וכו' עד) אתו שני טוביים [וכו' עד] שניהם קרובים שניהם חכמים שניהן שכנים שודא דדייני. ור"ת מפר' בכל מקום שודא דדייני לפי מה שרצונו וחפצו יעשה ואינו תולה הטעם בסברת הדיין ולפי מה שהיה בדעתו באומד אלא יעשה מה שירצה וראייתו משלהי פ"א דגיטין [י"ד ע"ב] דתניא וכאן אמרו מה שירצה שליש יעשה גבי הולך מנה לפל' ומסיק מה שירצה שליש יעשה משום דשודא עדיף, ובפ' מי שהיה נשוי [כתובות צ"ד ע"א] איתמר שני שטרות היוצא' ביום אחד רב אמ' יחלוקו ושמואל אמ' שודא דדייני ומסיק דתנאי היא דתניא גבי הולך מנה לפל' וחכמ' אומ' יחלוקו דהיינו כרב וכאן אמרו מה שירצה שליש יעשה דהיינו כשמואל דאמ' שודא דדייני. ומורי' הישיש רבי' שמריה זל"ע הראני בכל מקום בירושלמ' במקום שודא דדייני שוחדא דדייני ופי' לי כאילו הדיין קבל שוחד שבלא טעם וסברא יתן למי שירצה בכל מקום שאין יכול לברר האמת דהא שני שטרות וטוביה ובהולך מנה, ובהמוכר את הבית [ב"ב ס"ב ע"ב] גבי מצר רביעי בתרי לישני דרבא ובההיא דפ"י יוחס' [קדושין ע"ד ע"א] נאמן הדיין לומ' לזה זיכיתי דמוקמינ' בשוחדא דדייני, ובההיא דשבועו' פ' שבוע' העדות בתחלתו [ל' ע"א] דשלח רב יוסף עולא חבירנו עמית בתורה ובמצות דמסקינ' אי נמי לשודא דדייני, ורבנ' נתן מנ' כב' בערך שד פר"ח זצ"ל דאין יכול לעשות שודא דדייני אלא מומחה ודיין לרבים כגון רב נחמן בדורו, דהא רב ששת גברא רבא הוה (ולא) [ו]א"ל רב נחמן אינך דיין ודחהו מלעשות שודא דדייני ואין דנין שודא דדייני אלא בדחטף אבל במטלטלי לא דאמרי' ממון המוטל בספק חולקין ע"כ הערוך, אבל בכתובו' פר"ח דלא אמרי שודא דדייני אלא במקרקעי אבל במטלטלי חולקין. וק"ל ההיא דהולך מנה לפל' דמנה היינו מטלטלי' וקאמ' וכאן אמרו מה שירצה שליש יעשה דהיינו שודא ופליג על חכמ' דאמרי' יחלוקו, וראיתי שאף התוספו' הקשו מכאן בירושלמ' דמי שהיה נשוי הל' הראשונ' קודמת לשניה [כתובות פ"י ה"ה] ר' אבינא בש"ר שמואל כדברי בן ננס לשטר אחד שיצא על חמשה לקוחות כולן חולקין בשוה א"ר עקי' קומי ר' מנא לית הדא פליגא על שמואל דשמואל אמ' שוחדא לדייני לשני שטרות היוצא' על שדה אחת לאיזה מהן שירצו להחליט מחליטין וכה הוא אמ' אכין וכו' אלמ' אחר רצון ב"ד הכל הולך, ולעיל מהא אההיא מי שהיה נשוי לשלש נשים וכו' שמואל אמ' שודא לדייני וכו' עד לאיזה שירצו להחליט מחליטין. ובסדר סומכוס בע"ה נפרש דין ממון המוטל בספק היכא שייך המע"ה בדברי הכל והיכא חולק' בדברי הכל והיכא שייך פלוגתייהו והיכא שייך שודא דדייני בדברי הכל והיכא שייך פלוגתייהו והיכא שייך דין דכל דאלים גבר.
